|
רפואה סינית
היא ביסודה רפואה מונעת. הרופא הסיני היה מבקר
את מטופליו וגובה תשלום. אם חלה המטופל מסיבה כלשהי,
הרופא לא קבל תשלום כי נכשל בתפקידו.
הרפואה הסינית ידועה אלפי שנים ולא השתנתה עד היום.
ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב
נכתב לפני כ 5000 שנה.
הוא טוב וישים עד עצם היום הזה.
קונפיציוס הוא פילוסוף סיני (כ 500 לפנ"ה).
הוא אבי הרפואה הסינית החדשה והפצתה,
תאורייה שהתפתחה
במשך אלפי שנים
ומבוססת על חיים באיזון הרמוני של האדם, סביבתו,
והשתלבותו במקצב תופעות הטבע
והיקום בכלל.
ין ויאנג – הדואיזם הוא בבסיס גישה זו.
בעזרת שני כוחות אלה ניתן להסביר כיצד התפתח היקום,
עקרונות הסדר השוררים בו,
ומיקומו של האדם ביניהם.
יאנג הוא הצד הפעיל, זכרי ורוחני. ין הוא הצד הסביל, נקבי וחומרי.
שני כוחות אלה אינם יכולים להתקיים בנפרד, הם מאצילים אחד על השני,
פועלים הדדית ומשלימים זה את זה.
ין ויאנג הוא המודל המחשבתי החשוב ביותר ברפואה הסינית ובעזרתו ניתן
להסביר ולהגדיר את הפיזיולוגיה, את הגורמים לתופעות, מחלות,
פתלוגיות ואת שיטות
הטיפול. אם הדדיות זו נפגעת למשל מחלה שהיא
חסימה אנרגטית
- כלומר כוח אחד גובר
על השני נוצר מצב דיסהרמוני.
הרפואה הסינית מחלקת את גוף האדם לחמישה אלמנטים וכל אלמנט מחולק
לשניים שהם
ין ויאנג שמשלימים אחד את השני. תמיד הדואיזם הוא המנחה.
מצב מאוזן בין ין ויאנג נותן בריאות טובה פיזית ונפשית.
ין מייצג חומר- יאנג מייצג אנרגייה הנקראת צ'י.
הצ'י היא האנרגיה הבסיסית המניעה את כל התופעות והתהליכים ביקום.
הצ'י קיים בכל אדם. היא האנרגיה הקיומית בכל שלב ושלב בחיינו מההפריה ועד
מותנו. היא נמצאת בתנועה מתמדת ומשתנה בהתאם לשלב בחיים ובהתאם למצבו
הפיזיולוגי והנפשי של האדם.
|